מונג׳רו: מינון, תופעות לוואי, יעילות ועלות
במחקר ההשוואה הישיר מול סמגלוטייד נרשמה ירידה ממוצעת של 20.2% לעומת 13.7% אחרי 72 שבועות. הנה מה שעומד מאחורי המספרים.
נכתב על ידי ד״ר קובי מוסלי, רופא מומחה | רפואת השמנה · עודכן ב-15 בספטמבר 2026
במחקר ההשוואה הישיר מול סמגלוטייד נרשמה ירידה ממוצעת של 20.2% לעומת 13.7% אחרי 72 שבועות. הנה מה שעומד מאחורי המספרים.
נכתב על ידי ד״ר קובי מוסלי, רופא מומחה | רפואת השמנה · עודכן ב-15 בספטמבר 2026
מונג'רו היא זריקה שבועית שפועלת על שני הורמונים ולא על אחד. במחקר שהשווה אותה ישירות לוויגובי נרשמה ירידה גדולה יותר במשקל, אבל היא לא אוטומטית הבחירה הנכונה לכל אדם.
כל שאלה מובילה ישירות לחלק בעמוד שעונה עליה.
מונג'רו היא התרופה היחידה בקבוצה שפועלת על שני קולטנים ולא על אחד. ההבדל המנגנוני הזה אינו תיאורטי: במחקר ההשוואה הישיר מול סמגלוטייד היא הביאה לירידה גדולה יותר במשקל.
מונג'רו רשומה לשני שימושים: איזון רמות הסוכר בסוכרת סוג 2, וטיפול בהשמנה, בשני המקרים לצד תזונה ופעילות גופנית. בסוכרת סוג 2 היא גם מפחיתה סיכון לאוטם שריר הלב ולשבץ במבוגרים בסיכון גבוה.
בארצות הברית אותו חומר פעיל משווק גם תחת שם מסחרי נפרד, זפבאונד, שרשום שם לטיפול בהשמנה ובדום נשימה חסימתי בשינה. מדובר באותה מולקולה.
GLP-1 ו-GIP הם שני הורמוני מעי שמופרשים אחרי ארוחה. רוב התרופות בקבוצה מחקות את הראשון בלבד. טירזפטייד נקשרת לשני סוגי הקולטנים, ומחקרים מבניים הראו כיצד מולקולה אחת מצליחה להפעיל את שניהם.
הקולטנים ל-GIP במוח אינם פרושים בדיוק באותם אזורים שבהם נמצאים הקולטנים ל-GLP-1. ההשערה המקובלת היא שההפעלה המקבילה של שתי מערכות שונות היא שמייצרת את ההשפעה החזקה יותר על התיאבון ועל המשקל.
ההשפעה אינה מרוכזת באיבר אחד. הקולטנים ל-GLP-1 ול-GIP פרושים במוח, בלבלב, בקיבה וברקמת השומן, ולכל מיקום תפקיד אחר בתמונה הכוללת.
מחקר SURMOUNT-5 היה ההשוואה הישירה הראשונה שפורסמה בין טירזפטייד לסמגלוטייד לצורך טיפול בהשמנה. השתתפו בו 751 מבוגרים עם השמנה ללא סוכרת, שחולקו אקראית לאחת משתי התרופות במינון המרבי הנסבל, במשך 72 שבועות.
שני דברים שכדאי לזכור כשקוראים את המספרים האלה. ראשית, אלה ממוצעים קבוצתיים והפיזור סביבם גדול. שנית, יעילות ממוצעת גבוהה יותר אינה הופכת תרופה לבחירה הנכונה עבור כל אדם. מחלות רקע, תופעות לוואי, זמינות ועלות נכנסים כולם לשיקול.
מקורות5
הזרקה תת-עורית פעם בשבוע, באותו יום בכל שבוע, לבטן, לירך או לזרוע, ללא קשר לארוחות.
מתחילים ב-2.5 מ״ג בשבוע למשך ארבעה שבועות. זהו מינון התחלה שנועד להרגיל את מערכת העיכול. אחריו עולים ל-5 מ״ג, וממשיכים מדרגה בכל ארבעה שבועות לפחות: 7.5, 10, 12.5 ועד 15 מ״ג. לא כל מטופל מגיע למינון המרבי או זקוק לו.
בעיקר בחילה, הקאות, שלשול, עצירות וכאב בטן, מרוכזות בשבועות שאחרי כל העלאת מינון. ארוחות קטנות ותכופות, אכילה איטית, הימנעות ממזון שמנוני ומטוגן ושתייה מספקת מפחיתות אותן במידה ניכרת. אם מדרגה מסוימת קשה, אפשר להישאר בה זמן ארוך יותר בתיאום עם הרופא.
אבני מרה הן תופעה ידועה הקשורה לירידה מהירה במשקל, ולכן היא עשויה להופיע גם בתהליך הזה. דלקת לבלב נדירה מאוד, ולא הוכח שהתרופה מגבירה את שכיחותה, אך כל חשד לה מחייב הפסקה מיד ובדיקה. כאב בטן חזק ומתמשך, במיוחד אם הוא מקרין לגב ומלווה בהקאות, מחייב פנייה דחופה לבדיקה.
אינה ניתנת למי שיש לו סיפור אישי או משפחתי של סרטן בלוטת התריס מסוג מדולרי או תסמונת MEN 2, ולא בהיריון, בתכנון היריון או בהנקה. נדרשת זהירות במי שעבר דלקת לבלב, סובל מבעיות בכיס המרה או מהפרעה משמעותית בריקון הקיבה.
נקודה שקל לפספס: התרופה עלולה להפחית את יעילותן של גלולות למניעת היריון, במיוחד בתקופת העלאת המינון. מי שמסתמכת על גלולות צריכה לדבר על כך עם הרופא מראש.
כשהמשקל יורד, יורד גם שומן וגם רקמה רזה, ובכלל זה שריר. תיאבון מופחת מאוד מקטין לעיתים את צריכת החלבון בדיוק בתקופה שבה הגוף זקוק לו יותר, ומכאן מגיעים המראה הרפוי, החולשה והתחושה שהאנרגיה השתנתה.
לכן אנחנו מודדים הרכב גוף לאורך הטיפול ולא רק משקל, ובונים במקביל תוכנית שמגנה על השריר: צריכת חלבון מספקת ואימוני התנגדות קבועים.
התאמת טיפול נעשית בליווי רופא ובמעקב. על כך בהרחבה בעמוד התאמת טיפול.
המידע בעמוד זה הוא מידע רפואי כללי לצורכי הסבר בלבד. הוא אינו מהווה המלצה לטיפול, אינו תחליף לייעוץ רפואי אישי ואינו מיועד לשמש בסיס להתחלה, לשינוי או להפסקה של טיפול תרופתי. התרופות המוזכרות כאן ניתנות במרשם רופא בלבד. בכל שאלה הנוגעת למצבכם, פנו לרופא המטפל שלכם.