מידע רפואי
טיפול תרופתי בהשמנה: ויגובי, מונג'רו, אוזמפיק, סקסנדה והכדור החדש
התרופות שמוזכרות תמיד יחד, אחת שממש עכשיו הגיעה לארץ, והאפשרויות שנלקחות בכדור. מה באמת מבדיל ביניהן, ומה חשוב לדעת לפני שמתחילים.
התרופות שמוזכרות תמיד יחד, אחת שממש עכשיו הגיעה לארץ, והאפשרויות שנלקחות בכדור. מה באמת מבדיל ביניהן, ומה חשוב לדעת לפני שמתחילים.
התרופות הזמינות בישראל, כולל הכדור שהגיע עכשיו. לחצו על שם התרופה כדי לעבור לעמוד המלא שלה: מינון, תופעות לוואי, מה נמדד במחקרים ומה הסטטוס בקופות.
| שם מסחרי (חומר פעיל) | אופן נטילה | מנגנון | התוויה עיקרית |
|---|
שלוש התרופות האלה עובדות בדרכים שונות לגמרי, ולכן הן מתאימות לאנשים שונים. כולן עובדות יחד עם שינוי בתזונה ועם יותר תנועה, ולא במקומם.
אותו חומר פעיל של ויגובי, בכדור יומי במקום זריקה שבועית. הוא מחקה הורמון טבעי של המעי (GLP-1) שמפחית רעב ומקדים את תחושת השובע. במחקרים הירידה הממוצעת הייתה כ-13 עד 14 אחוזים ממשקל הגוף. המינון מתחיל נמוך ועולה בהדרגה עד 25 מ״ג ביום, כדי להקל על הבטן.
מה חשוב לדעתיש לבלוע את הכדור בבוקר על קיבה ריקה עם כחצי כוס מים ולהמתין לפחות 30 דקות לפני אכילה, שתייה או תרופות אחרות. אי-הקפדה על כך מפחיתה משמעותית את ספיגת התרופה ואת יעילותה. התופעות הנפוצות הן בחילה, הקאות, שלשול ועצירות, והן נחלשות עם הזמן. התרופה אסורה למי שהוא או קרוב משפחה שלו חלה בסרטן בלוטת התריס מסוג מדולרי או בתסמונת MEN 2, ואינה ניתנת בהיריון. כאב בטן חזק מחייב פנייה מיד לרופא. מי שנוטל אינסולין או סולפונילאוריאה עשוי להזדקק לעדכון המינון שלהן.
עובדת רק במערכת העיכול ולא על התיאבון. היא חוסמת אנזים במעי, וכך כשליש מהשומן שבמזון יוצא מהגוף במקום להיספג. במחקרים הירידה הממוצעת הייתה כ-3 עד 5 אחוזים ממשקל הגוף. מתאימה למי שמעדיף תרופה שאינה משפיעה על המוח, וגם למי שיש לו כולסטרול גבוה.
מה חשוב לדעתתופעות הלוואי מגיעות מהשומן שלא נספג: יציאות רכות או שמנוניות, גזים ודחיפות. תזונה דלה בשומן מפחיתה אותן מאוד. התרופה מפחיתה את ספיגת הוויטמינים A, D, E ו-K, ולכן נוטלים מולטי-ויטמין לפני השינה, בהפרש של שעתיים לפחות מהתרופה. אינה מתאימה למי שיש לו בעיות ספיגה במעי או בדרכי המרה, ולא בהיריון.
מפחיתה תיאבון דרך מערכת העצבים ומעלה את ההוצאה האנרגטית במנוחה, כך שהגוף שורף יותר גם בלי מאמץ. היא נועדה לשימוש של כמה שבועות ולא לטווח ארוך. במחקרים הירידה הממוצעת הייתה כ-6 אחוזים ממשקל הגוף בטווח הקצר. מתאימה בעיקר למי שהאתגר המרכזי שלו הוא שליטה בתיאבון ואין לו בעיות לב.
מה חשוב לדעתהתרופה מעלה דופק ולחץ דם, ועלולה לגרום לקשיי שינה, יובש בפה, אי שקט ועצירות. לכן נוטלים אותה בבוקר. היא אינה מתאימה למי שיש לו מחלת לב, לחץ דם לא מאוזן, פעילות יתר של בלוטת התריס או גלאוקומה, וגם לא בהיריון ובהנקה. זו תרופה מבוקרת, ולכן היא נרשמת בזהירות ובמעקב.
ויגובי, אוזמפיק, ריבלסוס, מונג'רו וסקסנדה מוזכרות כמעט תמיד באותה נשימה, ורבים מניחים שמדובר באותו דבר בשמות שונים. הן אכן קרובות משפחה. ההתוויה הרשומה, המינון ואופן הנטילה שונים בכל אחת, ושתיים מהן מכילות בדיוק את אותו חומר פעיל.
העמוד הזה מסביר את המנגנון המשותף ומשווה בין התרופות. לכל תרופה יש עמוד נפרד עם פירוט מלא של המינון, היעילות שנמדדה, תופעות הלוואי והסטטוס בישראל.
אחרי שאתם אוכלים, המעי מפריש הורמונים שמאותתים למוח שהגעתם לשובע, מאטים את קצב התרוקנות הקיבה ומסייעים ללבלב לווסת את רמת הסוכר בדם. ההורמונים האלה נקראים אינקרטינים, וכל התרופות כאן מחקות אותם, ובעצם מגבירות ומאריכות את תחושת השובע ומפחיתים רעב.
מחקות הורמון אחד. ויגובי, אוזמפיק, ריבלסוס, סקסנדה ואורפורגליפרון שייכות לקבוצה הזו.
מחקות שני הורמונים בו-זמנית. מונג'רו היא הדוגמה המוכרת. מחקרים מבניים הראו שהמולקולה נקשרת לשני סוגי הקולטנים, וההשערה היא שזה מסביר את ההשפעה החזקה יותר על המשקל ועל רמות הסוכר.
מכיוון שהתרופות מפחיתות תיאבון ומאטות את הקיבה, תופעות הלוואי השכיחות קשורות למערכת העיכול: בחילה, הקאות, שלשול או עצירות. הן מופיעות בעיקר בשבועות שאחרי כל העלאת מינון, ואצל רוב האנשים נחלשות עם הזמן. זו הסיבה שמתחילים במינון נמוך ועולים בהדרגה לאורך חודשים.
ההעלאה ההדרגתית נועדה להפחית את תופעות הלוואי. אם תופעות הלוואי קשות, אפשר להאט את הקצב בתיאום עם הרופא.
התרופות כשלעצמן כמעט אינן גורמות להיפוגליקמיה, אבל הסיכון עולה במי שנוטל במקביל אינסולין או תרופות ממשפחת הסולפונילאוריאה. לעיתים נדרש עדכון של אותן תרופות.
סיפור אישי או משפחתי של סרטן בלוטת התריס מסוג מדולרי או תסמונת MEN 2, דלקת לבלב בעבר, בעיות בכיס המרה, הפרעות משמעותיות בעיכול, וכן היריון, תכנון היריון או הנקה.
היעילות שנמדדה במחקרים הושגה בשילוב עם שינוי תזונתי ופעילות גופנית, ולא במקומם.
הפסקה פתאומית מלווה לרוב בחזרה של התיאבון ובעלייה חוזרת במשקל.
כשהמשקל יורד, יורד גם שומן וגם רקמה רזה, ובכלל זה שריר. תיאבון מופחת מאוד מקטין לעיתים את צריכת החלבון בדיוק בתקופה שבה הגוף זקוק לו יותר, ומכאן מגיעים המראה הרפוי, החולשה והתחושה שהאנרגיה השתנתה.
לכן אנחנו מודדים הרכב גוף לאורך הטיפול ולא רק משקל, ובונים במקביל תוכנית שמגנה על השריר: צריכת חלבון מספקת ואימוני התנגדות קבועים.
התאמת טיפול נעשית בליווי רופא ובמעקב. על כך בהרחבה בעמוד התאמת טיפול.
המידע בעמוד זה הוא מידע רפואי כללי לצורכי הסבר בלבד. הוא אינו מהווה המלצה לטיפול, אינו תחליף לייעוץ רפואי אישי ואינו מיועד לשמש בסיס להתחלה, לשינוי או להפסקה של טיפול תרופתי. התרופות המוזכרות כאן ניתנות במרשם רופא בלבד. בכל שאלה הנוגעת למצבכם, פנו לרופא המטפל שלכם.